שלום חברים
היום אני רוצה להזמין אותכם לעשות הבחנה בין מה שאתם חושבים שאתם יודעים לבין מה שאתם באמת יודעים..
יש בכל אחד מאיתנו שתי ישויות- אחד שקיים על אוטומט ואחד שמתבונן וחווה
האוטומט חיי בתוך מה שאני קוראת ה"מכונה, שזה המוח שלנו שעובד נון-סטופ גם אם אני ערה לו וגם אם לא..הוא קושר ידיעה לידיעה מתוך מאגר ידע שיש לו, מבוסס על עבר-ובכך הוא בטוח שהוא יודע גם את העתיד
ה"ישות" גם חושב שהוא יכול לדעת משהו שמבוסס על משהו שהוא יודע- בעצם זה מרחב המחיה האוטומטית שאנחנו חווים שניה שניה-
אז מה קורה כשאנו רוצים ליצור משהו חדש?
כאן אנחנו צריכים לצאת מהאוטומט בכדי ליצור מרחב הווייתי חדש ואת זה אפשר לעשות רק כשאנו מתחברים ל"ישות" השניה שלנו שחי "כאן ועכשיו" ומוכן להתבונן בחבר שלו המוח מבלי לתת לו כוח
רק מהמרחב של "כאן ועכשיו" יש לנו אפשרות לגלות ולחוות את החדש.
ההבדל הוא מאד פשוט - ה"ישות" של "כאן ועכשיו" יכול להתקיים רק מתוך החוויה- ורק החוויה עצמה היא ידע- בלי החוויה הכל נמצא בגדר אינפורמציה...
המוח שלנו לא באמת יודע להבדיל בין מה שבאמת קרה לבין מה שלא, ויכול לחוות מתוך מה שהוא מאמין שנכון ולכן אנחנו מוצאים את עצמינו הרבה פעמים תקועים ולא מצליחים באמת לעשות שינוי שאנו מייחלים לו
הנה 3 צעדים שמאפשרים לנו להיות כאן ועכשיו
מזהים את התקיעות? דבר ראשון תנשמו עמוק ותתבוננו בעצמכם נושמים- אפשר לנשום רק
"כאן ועכשיו"
מכאן תוכלו להתבונן בשיחה שמתנהלת לכם המוח במבלי להיות מעורבים בה
תסתכלו סביבכם ותראו מה נמצא בסביבה שלכם- תנו תשומת לב למה שאתם רואים- אם יש מישהו שמדבר איתכם -תקשיבו למה שנאמר בלי שיפוט- פשוט הקשבה
"כאן ועכשיו" תוכלו לפעול מתוך מקום הוויתי חדש- ובתוך הפעולה יש כוונה חדשה שמייצרת משהו חדש
כל דבר שאתם רוצים עבורכם מצריך מכם להיות הדבר שאתם רוצים "כאן ועכשיו"-
רוצים אהבה- תהיו אהבה
רוצים הקשבה- תקשיבו
רוצים שמחה- תהיו שמחים
רק "כאן ועכשיו"תוכלו להיות כל מה שאתם רוצים
הוויה נעימה
רוני
